אני בנאדם מורכב.
כל מי שמכיר אותי מעבר לפייסבוק יודע לומר לי את זה בדרך זו או אחרת.
אני דתייה עם כיסוי ראש וכל מה שצריך.
ואני גם בנאדם שמאד-לא-אוהב בנאליות, מגזריות ושטחיות.
יש לי חברים טובים מכל קשת המגזרים.
יש לי 4 אחים שכל אחד בחר בדרכו שלו-שונה משלי. והם אהובים עליי יותר מכל. כמו שהם.
מעגלי החברים שלי בעבודה או בחיים הפרטיים מגוונים ושונים ממה שאני.
"אז למדת בשפר?" תמיד מגיע כשאני אומרת שלמדתי הדרכת הורים.
"אה לא? באמת? איך אבל את דתייה!"
הבחירות שלי מעוררות אצל הרבה אנשים תהיות, שאלות ואולי עוד כל מיני דברים.
הילדים שלי מחונכים ויתחנכו בחינוך ממלכתי דתי, פשוט וטוב.
הבנות שלי בגנים הכי-לא-אטרקטיביים בשכונה בה אני גרה.
בגן יש הכל חוץ מהורים שנראים "כמוני".
ובשבילי הם הכי אטרקטיביים בעולם.
אנשים אמרו לא פעם לבעלי או לחברותיי-
"מה זה?" לעיתים לטובה ולפעמים אולי כי הם פשוט לא הצליחו 'לאכול' אותי עד הסוף.
יש לי ביקורת מגזרית מפה ועד אללה.
לעיתים הצד הליברלי יאכל אותי.
ולעיתים הצד החרד"לי יקרא לי בשמות.
ה"וקסלר" שליד השם שלי מטעה הרבה אנשים עד שהם פוגשים אותי בקליניקה או סתם בחיים ואז הצד המזרחי שלי יוצא החוצה.
אני לא סותמת את הפה.
אני לא נשארת חייבת ולא יכולה לסבול שאנשים חושבים שהם מבינים בכל דבר.
אני לא מבינה בפיזיקה-מודה באשמה.
אני מאוהבת בילדים שלי.
כל אחד מהם הוא בשר מבשרי ועצם מעצמיי ועם זאת אני מפרידה לחלוטין את היותי אמא להיותי אישה, עם חלומות, שאיפות ורצונות עצמיים משלה.
אני מאמינה שייעוץ שינה או הדרכת הורים זו המתנה הכי גדולה שתתנו לעצמכם.
אני נראית הרבה פעמים קשוחה ונחרצת וזה נכון ברוב הפעמים,ואני ממש אוהבת את זה בעצמי.
אני לא פמיניסטית.
אני ימנית. ולא בחרתי בנט.
אני חברה טובה.
יש לי הומור לא רע.
ואני גם יכולה להיות צינית בלתי נסבלת.
אני אוהבת את הצבא, את המדינה ומתנגדת נחרצות לכל סוג של אלימות כלשהי על כוחות הביטחון.
אני אוהבת לכתוב, זה לא משו שלמדתי.
כישרון מן שמיא.
אני אוהבת ילדים בכל נפשי.
ומאמינה שבכל אחד מאיתנו מסתתר ילד קטן וחמוד.
העבודה שלי היא השליחות שלי בעולם. לגמרי.
החלום שלי זה להקים בית חם בבית שלי לילדים צעירים שנפלטו ממסגרות ולעמוד בראש עמותה שמתעסקת בחינוך לא פורמלי עם ילדים ומשפחותיהם.
יש לי איש נדיר.
הוא העוגן, האוזן, הגב והכל בחיים שלי.
כל מי שמכיר אותי מעבר לפייסבוק יודע לומר לי את זה בדרך זו או אחרת.
אני דתייה עם כיסוי ראש וכל מה שצריך.
ואני גם בנאדם שמאד-לא-אוהב בנאליות, מגזריות ושטחיות.
יש לי חברים טובים מכל קשת המגזרים.
יש לי 4 אחים שכל אחד בחר בדרכו שלו-שונה משלי. והם אהובים עליי יותר מכל. כמו שהם.
מעגלי החברים שלי בעבודה או בחיים הפרטיים מגוונים ושונים ממה שאני.
"אז למדת בשפר?" תמיד מגיע כשאני אומרת שלמדתי הדרכת הורים.
"אה לא? באמת? איך אבל את דתייה!"
הבחירות שלי מעוררות אצל הרבה אנשים תהיות, שאלות ואולי עוד כל מיני דברים.
הילדים שלי מחונכים ויתחנכו בחינוך ממלכתי דתי, פשוט וטוב.
הבנות שלי בגנים הכי-לא-אטרקטיביים בשכונה בה אני גרה.
בגן יש הכל חוץ מהורים שנראים "כמוני".
ובשבילי הם הכי אטרקטיביים בעולם.
אנשים אמרו לא פעם לבעלי או לחברותיי-
"מה זה?" לעיתים לטובה ולפעמים אולי כי הם פשוט לא הצליחו 'לאכול' אותי עד הסוף.
יש לי ביקורת מגזרית מפה ועד אללה.
לעיתים הצד הליברלי יאכל אותי.
ולעיתים הצד החרד"לי יקרא לי בשמות.
ה"וקסלר" שליד השם שלי מטעה הרבה אנשים עד שהם פוגשים אותי בקליניקה או סתם בחיים ואז הצד המזרחי שלי יוצא החוצה.
אני לא סותמת את הפה.
אני לא נשארת חייבת ולא יכולה לסבול שאנשים חושבים שהם מבינים בכל דבר.
אני לא מבינה בפיזיקה-מודה באשמה.
אני מאוהבת בילדים שלי.
כל אחד מהם הוא בשר מבשרי ועצם מעצמיי ועם זאת אני מפרידה לחלוטין את היותי אמא להיותי אישה, עם חלומות, שאיפות ורצונות עצמיים משלה.
אני מאמינה שייעוץ שינה או הדרכת הורים זו המתנה הכי גדולה שתתנו לעצמכם.
אני נראית הרבה פעמים קשוחה ונחרצת וזה נכון ברוב הפעמים,ואני ממש אוהבת את זה בעצמי.
אני לא פמיניסטית.
אני ימנית. ולא בחרתי בנט.
אני חברה טובה.
יש לי הומור לא רע.
ואני גם יכולה להיות צינית בלתי נסבלת.
אני אוהבת את הצבא, את המדינה ומתנגדת נחרצות לכל סוג של אלימות כלשהי על כוחות הביטחון.
אני אוהבת לכתוב, זה לא משו שלמדתי.
כישרון מן שמיא.
אני אוהבת ילדים בכל נפשי.
ומאמינה שבכל אחד מאיתנו מסתתר ילד קטן וחמוד.
העבודה שלי היא השליחות שלי בעולם. לגמרי.
החלום שלי זה להקים בית חם בבית שלי לילדים צעירים שנפלטו ממסגרות ולעמוד בראש עמותה שמתעסקת בחינוך לא פורמלי עם ילדים ומשפחותיהם.
יש לי איש נדיר.
הוא העוגן, האוזן, הגב והכל בחיים שלי.
זו אני בכמה שורות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה