#שעת_סיפור הפינה השבועית שלי יוצאת לדרך בפעם השנייה 
אם תלחצו על ההאשטג #שעת_סיפור תוכלו למצוא את הפוסט של שבוע שעבר שהיה על הסיפור אליעזר והגזר.
אם תלחצו על ההאשטג #שעת_סיפור תוכלו למצוא את הפוסט של שבוע שעבר שהיה על הסיפור אליעזר והגזר.
והיום קלאסיקה נוספת מבית לוין קיפניס-
נרקיס מלך הביצה
🐸
נרקיס מלך הביצה
🐸
תקציר הסיפור למי שלא מכיר או לא זוכר-
לצפרדעים בביצה יש מלך, המלך חלה, הגיעו רופאים ולא הצליחו לרפאות אותו. הרופא האחרון הגיע ואמר להם שאם יפרחו בביצה פרחים והמלך יריח את ריחם הטוב-הוא יבריא.
הלכו הצפרדעים וחיפשו פרחים שיהיו מוכנים לפרוח בביצה שלהם. הם עברו אצל הרקפת,הסביון והכלנית ואף אחד מהם לא רצה בגלל שהביצה מלוכלכת(כל אחד מהם אמר זאת בדרכו). בסוף הם מגיעים לנרקיס והוא מוכן, הם מגיעים לביצה, המלך מבריא ונותן לנרקיס את הכתר שלו ומכתיר אותו להיות מלך הביצה. ומאז פורחים בביצה אלפי נרקיסים יפים עם ריח נעים וטוב.
לצפרדעים בביצה יש מלך, המלך חלה, הגיעו רופאים ולא הצליחו לרפאות אותו. הרופא האחרון הגיע ואמר להם שאם יפרחו בביצה פרחים והמלך יריח את ריחם הטוב-הוא יבריא.
הלכו הצפרדעים וחיפשו פרחים שיהיו מוכנים לפרוח בביצה שלהם. הם עברו אצל הרקפת,הסביון והכלנית ואף אחד מהם לא רצה בגלל שהביצה מלוכלכת(כל אחד מהם אמר זאת בדרכו). בסוף הם מגיעים לנרקיס והוא מוכן, הם מגיעים לביצה, המלך מבריא ונותן לנרקיס את הכתר שלו ומכתיר אותו להיות מלך הביצה. ומאז פורחים בביצה אלפי נרקיסים יפים עם ריח נעים וטוב.
ישבתי עם בעלי בערב שבת וחשבנו מה אני כבר יכולה לחדש על הסיפור הזה. לכאורה זה סתם עוד סיפור על נתינה.
כביכול, שום דבר מעבר למסר הבנאלי והידוע שאפשר למצוא אותו בעוד הרבה סיפורים-לתת זה לקבל.
מסר נפלא, נהדר וחשוב אבל חיפשתי משהו אחר.
משהו קצת יותר עמוק אבל מתאים לילדים.
עברתי דף-דף, שאלתי את עצמי שאלות ואז הגעתי לפרח הראשון, הרקפת, שמתנגדת לבוא לביצה ושואלת את הצפרדעים "..ואלך לפרוח בביצה הנוראה?" ודף אח"כ הכלנית גם התנגדה להגע לביצה ואמרה "....ואלך לשבת בביצה השחורה?" ואז דף אח"כ הגעתי לסביון והוא אמר "..ואלך לגור בביצה העכורה?"
שלושת הפרחים בזה אחר זה לא רצו לבוא לפרוח בביצה-למה?
כל אחד והסיבה שלו.
ביצה נוראה, שחורה או עכורה ומלכולכת.
לכאורה-סיבות לגיטימיות לא?
אבל מישהו מהם ניסה? מישהו מהם אמר טוב ננסה, מקסימום נחזור?
הם היו שקועים בדעות קדומות, שמועות, הם היו שקועים בסטראוטיפים בלי ללכת ולבדוק בעצמם.
אף אחד מהם לא חשב לקום ולראות מה באמתקורה בביצה, האם היא באמת כ"כ נוראה, שחורה או עכורה.
אולי מה שאמרו לנו פעם לא נכון?
אולי הביצה זה בכלל מקום נמד עם אנשים טובים?
ומי אמר שהיא מלוכלכת-אולי ניקו אותה? ואולי בכלל בשבילי היא היא כן תהיה נקיה?
חשבתי קודם כל על עצמנו, כחברה.
הדוגמא שאני אוהבת לתת היא החוויה שלי במעבר מהמרכז לבאר שבע לפני כשנה וחצי-לא הכרנו את האזור ורשמו את הבנות שלי אוטומטית לשני גנים שנמצאים מתחת לבית שלי אבל בקרב המגזר הדתי הם גנים פחות אטרקטיביים, כל מי שפגשתי בה או בו אמר לי בדרך זו או אחרת...לא לא כדאי לך, יש שם "אוכלוסיה חלשה" (תודו שאנחנו מתים על צמד המילים האלה...) , עולים חדשים, למה לך? מישהו פעם הגדיל לעשות וכתב בקבוצת ווצאפ שאלה גנים "לא נחשבים"-הוא ביקר שם פעם? הוא מכיר את הצוות? אולי העולים האלה לא כ"כ נוראים כמו שהוא חושב? מה זה בכלל גן נחשב ולמה גן עם עולים חדשים פחות נחשב? מי קבע? הוא הצליח להוציא אותי משלוותי באותו רגע.
מאז כבר עברה שנה וחצי, הבנות המתוקות שלי רצות לאותם גנים לא נחשבים כל בוקר עם חיוך ענק, הן עטופות בצוות חם, אוהב ומקצועי. ושומו שמים גם חברות של ילדים עולים מאתיופיה, דרום אמריקה וארה"ב, ותתפלאו הן בחיים.
כביכול, שום דבר מעבר למסר הבנאלי והידוע שאפשר למצוא אותו בעוד הרבה סיפורים-לתת זה לקבל.
מסר נפלא, נהדר וחשוב אבל חיפשתי משהו אחר.
משהו קצת יותר עמוק אבל מתאים לילדים.
עברתי דף-דף, שאלתי את עצמי שאלות ואז הגעתי לפרח הראשון, הרקפת, שמתנגדת לבוא לביצה ושואלת את הצפרדעים "..ואלך לפרוח בביצה הנוראה?" ודף אח"כ הכלנית גם התנגדה להגע לביצה ואמרה "....ואלך לשבת בביצה השחורה?" ואז דף אח"כ הגעתי לסביון והוא אמר "..ואלך לגור בביצה העכורה?"
שלושת הפרחים בזה אחר זה לא רצו לבוא לפרוח בביצה-למה?
כל אחד והסיבה שלו.
ביצה נוראה, שחורה או עכורה ומלכולכת.
לכאורה-סיבות לגיטימיות לא?
אבל מישהו מהם ניסה? מישהו מהם אמר טוב ננסה, מקסימום נחזור?
הם היו שקועים בדעות קדומות, שמועות, הם היו שקועים בסטראוטיפים בלי ללכת ולבדוק בעצמם.
אף אחד מהם לא חשב לקום ולראות מה באמתקורה בביצה, האם היא באמת כ"כ נוראה, שחורה או עכורה.
אולי מה שאמרו לנו פעם לא נכון?
אולי הביצה זה בכלל מקום נמד עם אנשים טובים?
ומי אמר שהיא מלוכלכת-אולי ניקו אותה? ואולי בכלל בשבילי היא היא כן תהיה נקיה?
חשבתי קודם כל על עצמנו, כחברה.
הדוגמא שאני אוהבת לתת היא החוויה שלי במעבר מהמרכז לבאר שבע לפני כשנה וחצי-לא הכרנו את האזור ורשמו את הבנות שלי אוטומטית לשני גנים שנמצאים מתחת לבית שלי אבל בקרב המגזר הדתי הם גנים פחות אטרקטיביים, כל מי שפגשתי בה או בו אמר לי בדרך זו או אחרת...לא לא כדאי לך, יש שם "אוכלוסיה חלשה" (תודו שאנחנו מתים על צמד המילים האלה...) , עולים חדשים, למה לך? מישהו פעם הגדיל לעשות וכתב בקבוצת ווצאפ שאלה גנים "לא נחשבים"-הוא ביקר שם פעם? הוא מכיר את הצוות? אולי העולים האלה לא כ"כ נוראים כמו שהוא חושב? מה זה בכלל גן נחשב ולמה גן עם עולים חדשים פחות נחשב? מי קבע? הוא הצליח להוציא אותי משלוותי באותו רגע.
מאז כבר עברה שנה וחצי, הבנות המתוקות שלי רצות לאותם גנים לא נחשבים כל בוקר עם חיוך ענק, הן עטופות בצוות חם, אוהב ומקצועי. ושומו שמים גם חברות של ילדים עולים מאתיופיה, דרום אמריקה וארה"ב, ותתפלאו הן בחיים.
כולנו חוטאים בזה.
נוח לנו לחשוב ששם..מעבר להרי החושך לא טוב.
נוח לנו לחשוב להיות במקום הזה.
למה להתאמץ ולראות אולי זה לא כ"כ נורא?
קל לנו לא לנסות ולסמוך על סמוכה שאמרה ש.
קל לנו להיות מוזנים באלף ואחת צורות אבל ללכת בעצמנו ולבדוק, להריח, לגעת, לחוות? עד כאן.
זה כבר לצאת מאזור הנוחות שלנו.
וכבר לא בא בחשבון.
נוח לנו להיות כמו כולם.
נוח לנו לחשוב ששם..מעבר להרי החושך לא טוב.
נוח לנו לחשוב להיות במקום הזה.
למה להתאמץ ולראות אולי זה לא כ"כ נורא?
קל לנו לא לנסות ולסמוך על סמוכה שאמרה ש.
קל לנו להיות מוזנים באלף ואחת צורות אבל ללכת בעצמנו ולבדוק, להריח, לגעת, לחוות? עד כאן.
זה כבר לצאת מאזור הנוחות שלנו.
וכבר לא בא בחשבון.
נוח לנו להיות כמו כולם.
אני כאן להזכיר לנו את המסר הכ"כ חשוב הזה.
לזרוע טיפ טיפה אומץ לנסות.
לא להאמין למה שאנחנו שומעים.
לבדוק בעצמנו.
לא בכדי נאמר "טוב מראה עיניים, טוב מראה עיניים מהלך נפש , אין טוב ממראה עיניים".
לא לפחד לנסות, לברר, לחקור בכוחות עצמנו.
לזרוע טיפ טיפה אומץ לנסות.
לא להאמין למה שאנחנו שומעים.
לבדוק בעצמנו.
לא בכדי נאמר "טוב מראה עיניים, טוב מראה עיניים מהלך נפש , אין טוב ממראה עיניים".
לא לפחד לנסות, לברר, לחקור בכוחות עצמנו.
ולילדים שלנו זהו מסר נפלא וחשוב כ"כ-
אנחנו שומעים מחברים שלנו שמרק בטטה זה לא טעים, מי אמר שזה לא טעים? אולי לך זה כן יהיה טעים? ואם זה כן יהיה לך טעים ולא היית טועם-היית מפסיד נכון?
כרקפת,הכלנית והסביון הפסידו את הכתר של המלך רק כי הם ***לא ניסו***
אפשר לשאול את הילד:
1. איך הפרחים ידעו שהביצה שחורה ועכורה? הם בדקו?
2.ממה לדעתך הם פחדו?
3.למה אנחנו פוחדים לנסות בעצמנו? כי אנחנו פוחדים לנסות דברים חדשים, זה מלחיץ אותנו.
אנחנו שומעים מחברים שלנו שמרק בטטה זה לא טעים, מי אמר שזה לא טעים? אולי לך זה כן יהיה טעים? ואם זה כן יהיה לך טעים ולא היית טועם-היית מפסיד נכון?
כרקפת,הכלנית והסביון הפסידו את הכתר של המלך רק כי הם ***לא ניסו***
אפשר לשאול את הילד:
1. איך הפרחים ידעו שהביצה שחורה ועכורה? הם בדקו?
2.ממה לדעתך הם פחדו?
3.למה אנחנו פוחדים לנסות בעצמנו? כי אנחנו פוחדים לנסות דברים חדשים, זה מלחיץ אותנו.
לילדים בררנים באוכל-לדחוף אותם בעדינות לנסות מאכל חדש, ללכת לסופר ולבחור פרי או ירק חדשים ולבשל יחד.
לילדים שחוששים מהתנסויות בחומרים חדשים-הנה הזדמנות.
לילדים הססנים-לעזור להם להתאמץ ולא לפחד לנסות לטפס,לרוץ,לרוץ,להתרחק קצת, לקבל "דלק ריגשי" ולחזור למשחק.
לעודד אותם לנסות בעצמם.
לסמוך על עצמם.
לא להיבהל.
לא להאמין למה שאנחנו שומעים בחוץ, תמיד לבוא לאמא ואבא ולבדוק יחד בעצמנו.
לילדים שחוששים מהתנסויות בחומרים חדשים-הנה הזדמנות.
לילדים הססנים-לעזור להם להתאמץ ולא לפחד לנסות לטפס,לרוץ,לרוץ,להתרחק קצת, לקבל "דלק ריגשי" ולחזור למשחק.
לעודד אותם לנסות בעצמם.
לסמוך על עצמם.
לא להיבהל.
לא להאמין למה שאנחנו שומעים בחוץ, תמיד לבוא לאמא ואבא ולבדוק יחד בעצמנו.
זהו להיום.
זה המסר שלי.
אליכם.
אליי.
לילדים שלי ושלכם.
זה המסר שלי.
אליכם.
אליי.
לילדים שלי ושלכם.
מתזכרת אתכם הורים יקרים, כדי שמסר ייטמע-פעם אחת לספר את הסיפור, לא מספיק. קיראו אותו שוב ושוב וצרו שיח משמעותי סביב הסיפור כל פעם.
שאלו שאלות, שתפו מחייכם שלכם, תהיו אותנטיים- ילדים לא קונים זיוף.
שאלו שאלות, שתפו מחייכם שלכם, תהיו אותנטיים- ילדים לא קונים זיוף.
מחכה לכם בשבוע הבא,
אשמח לשמוע כל תובנה, שאלה או תהייה שיש לכם.
אשמח לשמוע כל תובנה, שאלה או תהייה שיש לכם.
באהבה,
אפרת
אפרת
